בית אבות בחיפה אורנים בן יהודה

אני סומכת על הבית, היום יש בדיקה נוספת. רוב הדיירים הם רוסים ולא למדו עברית וזה קשה. אין כמעט עם מי לדבר. יש תעסוקה אבל רק חלק משתתפים. היה לפני הקורונה יותר, היו התאספויות ויש פחות ברור. הצוות אין על מה לדבר, הם בסדר גמור. עושים את עבודתם נאמנה. מרגישה מוגנת, שומרים על ניקיון. יש צוות מצוין יש אחות אחראית בשם אולגה והיא 100 אחוז אם יש משהו שאני צריכה אני פונה לאם הבית והיא עוזרת לי. אני שקלתי לעבור לרופאה כי הרופאה לפעמים פה ולפעמים לא נמצאת. וקורה שהיא לא נמצאת אני מסתדרת.

אבי נכנס רק בתחילת תקופת הקורונה אז לא יצא לי לבקר אותו בגלל ההגבלות אך בינתיים מאוד מרוצים, מבינים שהם מאוד שומרים על הדיירים, עושים בדיקת קורונה כל שבוע. אבי מאוד מרוצה ומקווה שכך ימשיך. אני בקשר רציף עם אבא שלי והוא מעדכן אותו בנעשה במקום.

עושים עבודה מדהימה ומוסרים הרבה תודה לבית אבות בן יהודה

בתקופה אחרונה יש פחות דיווח על הנעשה במקום . הייתי מצפה ליותר תשומת הלב בעיקר לבקשות של משפחה . יש לפשר זמינות בטלפון הרבה פעמים מעבירים מאחד לשני . אמא כבר 5 שנים במקום ובתקופה הזו יש צורך ביותר בטחון למשפחות כי לא מתאפשר להיכנס ולהגיע כמו פעם

מקווה וסומכת על בית האבות. מרגישה שותפה בבית. אני סורגת ורוקמת ויש חוג ועבודות יד 9-12. היום עושים בדיקה חמישית ואני מרגישה מוגנת. יש גמישות של הצוות ואני גם יכולה לפנות לצוות ההנהלה אם אני צריכה.

צוות מאוד מסור ומשקיע וזה נראה לעין. דואגים לדיירים ובטח בתקופה הזו אני מרגיש בטוח במאה אחוז שאבא שלי במקום בטוח וטוב. כן חסר לי לדעת מה קורה ביומיום כי אבי לא תמיד זוכר לספר מה היה .הייתי רוצה לקבל לפחות פעם בשבועיים עדכונים על הבדיקות / פנאי וטיפולים נוספים שעובר

מאוד מרוצים והייתי רוצה להציע רעיון לשיפור התקשורת בין הדייר למשפחה – לשים מצלמה ומסך גדול בימים שבהם אי אפשר לבקר או יש עומס ולא יכולים להגיע וכך לעודד את מצב רוחם של הדיירים

יש חוגים, יש פעילויות, יוצאת לחצר. מרגישה בסדר, מוגנת. לא מרגישה שאני צריכה לפנות לצוות ההנהלה, אני מקבלת מענה. הבן הגדול מגיע לביקורים. אבל הרבה לבד. אני 4 חודשים בבית האבות ולא מכירה גם את כל הדיירים.