בית אבות שלוה

הייתי רוצה שתהיה להם קצת יותר פעילות ועניין (קומה 2). למשל יותר סרטים, הרצאות, חוגים, קורסים. לתת להם יותר תעסוקה ובגלל השיעמום הזה הם כל הזמן נרדמים ומאבדים את החיוניות שלהם.

הם נהדרים. תודה רבה!

אנחנו קצת בבעיה כיוון שאבא מאוד מאוד מבוגר אז לפעמים אני לא יודעת מה בדמיון ומה במציאות. לכן אני לוקחת את הדברים בערבון מוגבל. אבל בתקופה של החודש האחרון אנחנו מנסים להתקשר למחלקה לשאול מה קורה ולפחות 4 – 5 פעמים מחזיר אותנו למרכזייה, כלומר אין נגישות כמו בעבר. לא הייתי פונה כדי לשאול אבל אני לא יודעת אם כל הנושא של תוספי מזון צריך ליפול על הדייר או על המקום עצמו. שאנחנו משלמים תוספת גדולה של כסף בשביל זה. כיוון שאבא אוכל מעט מאוד אוכל בכלל, היה נראה לי שההשלמה הזו של אינשור, תהיה מהמקום ולא שאוסיף עוד כסף על הדבר הזה שגם ככה המקום מאוד מאוד יקר. יש לו לפעמים הערות על המטפלים אבל לא משהו שאני רוצה להתלונן עליו.

בדידות במחלקה הסיעודית, עובדות סוציאליות לא עזרו. הבטיחו למצוא מתנדבת. זה לא קורה עדיין ואמא ממש מתייבשת שם. אין לה עם מי לדבר. אני מבקר יום כן יום לא. היא מציירת מאוד יפה והכנתי לה מצגת. העובדת סוציאלית אמרה שתציג אותה לדיירים אבל זה לא קרה. הצענו שיביאו לה צבעים שתוכל לצייר במחלקה. לא נעשה עם זה כלום. אכזבה קשה מהפזיותרפיה. ממש ממש מעט מידי. היא הייתה הולכת המון כל יום. נשבר לה האגן לאחרונה ומאז היא לא יכולה לעמוד אפילו. אין מספיק פזיותרפיה ולא מטפלים בה. ממש אין ניסיון רציני עם הפזיותרפיה. אפילו לא קיבלתי פידבק. אם היו אומרים לי תביא לה מטפל במימון שלך, הייתי מביא. אבל שום פידבק שום טיפול. גם נותנים לה תרופות ומחליפים לה וממש לא מעדכנים אותי. לא מעדכנים אותי בכלום. והיא פשוט ממש בודדה שם ואין מי שידבר איתה. לפני שעלתה לסיעודית היה לה טוב. היא אוהבת לדבר ולשוחח עם אנשים ואין לה עם מי. לובשת בגדים שלא שלה, אולי התערבבו עם של אחרים. לא אכפת לי שיתנו משהו משלה למישהו כשיש לה עודף ולמישהו חסר אבל היא ממש לבושה בבגדים לא שלה.

אדיבות הצוות מתחלקת ל 2, לדיירים- יש לי השגות. אמא שלי מתלוננת כל הזמן על אותו דבר, היא היתה רוצה שישכיבו אותה לישון בלילה מוקדם יותר. היא אומרת שתמיד משאירים אותה אחרונה. לא ברור אם זה נכון, הצוות אומר משהו אחר. היא גם לא רוצה מטפלים חדשים, ולהיות זו שמסבירה להם כל עם מחדש. אני לוקחת את זה בערבון מוגבל ואני מאוד מרוצה מהצוות, אבל היא ממשכיה להגיד את זה שוב ושוב לכן לא ברור לי. היא גם מתלוננת שהיא קוראת למטפל בלילה, מצלצלת, ואף אחד לא בא. הייתי רוצה שמטפלת תבוא ותהיה חמה אליה, היא מרגישה שלא אוהבים אותה. היה טוב אם היו ניגשים אליה יותר במהלך היום, לומר לה מילה טובה, להיות חמים איתה. היא זקוקה למילה טובה. (קומה 5) למשפחה האדיבות מאוד גבוהה.

בקומה 5 כל העובדים מתחלפים כל הזמן. אם יש שם עובד טוב ואהוב אז גם אותו מעבירים בסוף למטה למחלקות אחרות, וזה מאוד מאכזב. הרבה עובדים ללא ניסיון.

לפני זה היינו בבית אבות מרגוע, ולהשוואה זה כמו גן עדן וגיהנום. שם היה גרוע מאוד. ופה מאוד טוב. חבל מאוד שאין תעסוקה לדוברי רוסית, זה מאוד חסר לדיירת שלנו. הרבה מהדיירים פה באמת מבריאים. באים במצב לא טוב ובאמת מחלימים. אני מאוד בטוחה שאנחנו בשלווה.