מטפלת פרטית שמצטרפת אל הדייר/ת בבית אבות סיעודי מסייעת ומאפשרת טיפול אישי יותר הוא נושא שעולה הן כשיקול במעבר לבית האבות סיעודי והן במהלך שהותו של הדייר בבית האבות.
לסוגייה הזו ישנם מספר היבטים שכדי להכיר:
זכויות וגורם מוסדר
מחלקה סיעודית או מחלקה לאנשים עם דמנציה (תשושי נפש) נמצאת בפיקוח משרד הבריאות ומוגדרת כמספקת טיפול והשגחה 24/7 על ידי סיוע של צוות המטפל במקום, לכן במעבר למחלקות אלו מסתיימת הזכאות לחוק סיעוד של שעות מטפלת מביטוח לאומי.
חברות סיעוד המסייעות באיתור מטפלות למתן שעות במסגרת ביטוח לאומי מתקשות למצוא מטפלות פרטיות למספר שעות לצורך השגחה וליויי אישי לדייר/ת השוהה בבית האבות ולכן הנטל הכלכלי ואיתור מטפלת מתאימה מוטל על המשפחות עצמן.
בית אבות סיעודי מתוקף הסדר שרותיו עם משרד הבריאות אינו מורשה לדרוש ממשפחה לספק מטפלת אישית כמו גם אינו מורשה לספק מטפלת אישית תמורת תשלום לבית האבות.
משפחה אשר רואה לנכון להוסיף מטפלת אישית לתמיכה, ליווי והשגחה נוספת רשאית לעשות זאת לפי שיקול דעתה בתשלום פרטי המוסדר בין משפחה למטפלת ללא התערבות כלכלית של בית האבות.
נחיצות או תוספת
מצד אחד, זה מרגיע את המשפחות שיש גורם נוסף ואישי שמעורב בטיפול של ההורה או קרוב להם המהווה ערוץ תקשורת ישיר בין בני משפחה לבין הקרוב שלהם בכל הקשור למענה של צרכיו אישיים בבית האבות, עוד זוג עיניים, בלתי תלוי, שצריך לתת דין וחשבון למשפחה ולדייר בלבד.
מצד שני, ישנה מורכבות מסוימת:
נוצר מצב בו למעשה קיימים שני גורמים טיפוליים, מה שעלול לייצר קונפליקט: מחד, הצוות הטיפולי של הבית שאמור ליישם סטנדרטיזציה טיפולית ולקבל החלטות שנכונות למטופל לצד המשאבים ונהלים של המקום ומצד שני המטפל הבלתי תלוי שהצטרף למטופל ומחויב רק אליו ואל משפחתו שאינו רשאי להיות מעורב בטיפול מלבד ליווי והשגחה.
נוצר מצב בו למעשה קיימים שני גורמים טיפוליים, מה שעלול לייצר קונפליקט: מחד, הצוות הטיפולי של הבית שאמור ליישם סטנדרטיזציה טיפולית ולקבל החלטות שנכונות למטופל לצד המשאבים ונהלים של המקום ומצד שני המטפל הבלתי תלוי שהצטרף למטופל ומחויב רק אליו ואל משפחתו שאינו רשאי להיות מעורב בטיפול מלבד ליווי והשגחה.
לסוגיה זו אין תשובה חד משמעית, כל משפחה רשאית לבחון את הצורך במטפל פרטי והאם זו תהיה תוספת או שזו נחיצות נתונה לשיקול דעתו של הדייר/ת ובני משפחתו.
חד משמעית, דרוש מענה מוסדר
לקיחת מטפלת פרטית עשוי להנציח אי שוויון בין דיירי הבית שאיכות הטיפול בהם אמורה להיות שווה. יש כאלה שיכולים להרשות לעצמם, ויש כאלה שפחות. נשאלת השאלה – האם זה פער שאפשר לקבל אותו? האם הצורך בליווי ותמיכה אישית באדם הסיעודי או המתמודד עם דמנציה ששונה מאדם לאדם הוא לא לגיטימי וחייב להיות מוסדר בשעות שמתוקצבות מביטוח הלאומי להם היה זכאי בחוק סיעוד ולא להיות נטל כלכלי על המשפחה?
תוכלו לשתף ולקרוא שיתופים של אחרים בנושא, בפוסט בפייסבוק בלחיצה על הקישור הבא
