הרבה מאיתנו מכירים את צומת ההחלטה הבאה:
ליקירינו יש עובד סיעודי שמסייע לו, אך יום אחד זה כבר לא מספיק. מה שהיה פתרון נכון ונוח עד עכשיו, כבר לא מתאפשר עקב המצב ועובד סיעודי הוא כבר לא פתרון שמתאים ליקירינו. יש לא מעט סיפורים על עובדים שיום אחד נעלמו ונטשו, או אחרים שהחליטו פשוט להתפטר ולעזוב – ולפעמים, זה פשוט לא זה.
ואז אנחנו מגיעים למסקנה שניסינו להימנע ממנה במשך לא מעט זמן – צריך לחפש, לברור ולבחור בית אבות סיעודי שיאפשר טיפול הולם יותר ביקירינו.
החששות
* איך נדע?
* איך נוכל להתחייב למוסד שאנחנו בקושי מכירים?
* האם מספיק לנו לקבל המלצות? לקרוא? לבקר? לבקש פרטים?
* מה יהיה אם אמא או אבא פשוט לא ירצו להישאר. לא יקבלו את המצב שהם חיים בבית
אבות ואז מה הלאה?
* איך אני יכולה כמשפחה "להתחייב", כשאנחנו לא מכירים מספיק את המוסד.
הרבה פעמים ההתלבטות והחשש מובילים להימנעות, שמביאה ל"מריחה של המצב",
(להיות במצב של חוסר החלטה לפתרון חלופי) מה שעלול לייצר גם החמרה במצב של היקר לנו.
זוהי זכותכם. אתם יכולים להתנסות בבית אבות סיעודי.
אנחנו רוצים להכיר לכם את העובדה שאפשר להתנסות. אפשר לנסות, בלי להתחייב מראש ל"חתונה קתולית". זוהי זכותכם. לא, אתם לא חשופים לקנס, אף אחד לא כובל אתכם.
מה שכן, אתם צריכים לעשות תיאום ציפיות.
תיאום ציפיות נכון ומלא.
להגיע, לשוחח, לשקף, שאתם באים לבחון את ההשתלבות, שאתם רוצים לעקוב אחר ההתאקלמות.
במידה ולא מסתדר – שמורה לכם הזכות לוותר, בכפוף להודעה מוקדמת.
תשקלו את הפתרון בלהיעזר בשירות של בית אבות סיעודי מתוך תפיסה שמאפשרת גמישות, מתוך מתן ניסיון לזה שיכול להטיב גם עם הטיפול בקרוב לכם וגם לתת לכם שקט נפשי. יש אפשרות לייצר שיח אמפתי וחומל עם אותו בית אבות, שמבין שיש פה משפחה מודאגת, מבין שיש חששות רבות הצלחה בהתאקלמות מיטיבית זו משימה משותפת של המשפחה ובית האבות.
והרווח, הוא של כולם.
בהצלחה !
