אוכל. אוכל הוא מנוע. לגוף ולנפש.
כולנו יודעים, שלאוכל תפקיד משמעותי הרבה יותר מהשגת שובע. אוכל הוא שמחה, אוכל הוא חברות, אוכל הוא בריאות – פיזית ונפשית. אוכל הוא נושא מורכב. הוא דורש גיוון, איזון, וגישה הולכת וגוברת של התאמה אישית.
זה נכון בכל מקום ולכל אחד ואחת מאיתנו – אך חשוב במיוחד, בבתי האבות של יקירינו, שם המצב רגיש ועדין יותר.
נקודות מרכזיות בשירותי הסעדה בבתי אבות סיעודיים
– לפי תקן של משרד הבריאות, בבתי אבות צריכות להיות 5 ארוחות ביום: 3 ארוחות מרכזיות – בוקר, צהריים וערב, ושתי ארוחות ביניים. כאמור, מדובר בתקן שהוא מחייב, כבסיס, אבל ליתר, ביטחון, תמיד כדאי לוודא, מה זה אומר, באילו שעות מוגשות הארוחות וכדומה.
– התזונה בבתי האבות חייבת להיות מסודרת ומפוקחת הן על ידי רשויות הבריאות – משרד הבריאות, עובדים סוציאליים של בתי האבות ודיאטנית שבונה את התפריט כולל התאמה לאוכלוסייה הספציפית. אל תתביישו לשאול, איך עובד הפיקוח הזה? מהי שרשרת הפעולות ומי בוחן כל דבר.
– הפיקוח כולל את טיב המזון, כמויות, מרקמים ואבחנה בין סוגי תזונה לסוכרתיים לעומת כאלה שלא. בנוסף, חייב להיות פיקוח המתייחס לרכיבים אלרגניים והתייחסות לדיירים שנמצאים בסיכון כתוצאה מחשיפה למזון שכזה. עוד דבר שבהחלט כדאי לכם לוודא עם מנהלת בית האבות ובטח שעם הדיאטנית.
– מטבח נקי וסטרילי, הוא עוד נקודה שחשוב לשים עליה לב בכל מקום, אך על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מזינים אוכלוסייה רגישה יותר, שכל תקלה או זיהום עלול להשפיע עליה באופן משמעותי. שווה לכם, אם כן, לראות את המטבח, להציץ, לשאול, לוודא – איך הדברים עובדים? היכן נשמרים?
– אוכל עם משמעות: מצד אחד בית האבות צריך להציע סטנדרט שמתאים לכולם, אך מצד שני חשוב לא לשכוח בתפריט, או בסדר הארוחות, אוכל שתפקידו לשמח את הלב, ולא להיות בריא בלבד. שווה לבדוק כיצד בית האבות שלכם עושה את זה? באיזו מתכונת? מתי הוא מגוון? כמו כן, לפרט איזה מזון האהוב או האהובה שלכם, הוא זה שמעורר אצלו חיוך– גיוון: שבו עם הדיאטנית בבית אבות ותבינו יותר – לא רק על התפריט, אלא על דברים ספציפיים יותר, כמו למשל, תיבול. כן כן. איך עושים את זה נכון כדי שהחוויה תהיה הכי קרובה למה שהיקר לכם צריך. הדילמה הזאת בין אוכל מתובל לאוכל "נקי", בין אוכל סטנדרטי לאוכל מלא טעמים, עולה אצל לא מעט משפחות. שווה לכם להבין איך הבית מתמודד עם הסוגייה הזאת.
– כלי הגשה בטוחים: כלי ההגשה צריכים להיות מוגנים משבירה על מנת שלא יפצעו את הדיירים בבית אבות. יש פה רגישות שעולה, במיוחד עם חולי דמנציה שיש להבטיח את שלומם. בקשו לבחון את הכלים ועמידותם.
– כלי ההגשה צריכים להיות לא רק בטוחים, אלא גם אסתטיים. רצוי מאוד כאלה שיתנו תחושה של כבוד ופחות כלים גנריים "ממותגים" של בית האבות, עם סימנים מוסדיים. נסו "להציץ בצלחת", ולראות איך היא נראית, כי גם היא יכולה לתת עוד דחיפה לתחושה של "בית".
– האם יש מקום לבחירה? לדוגמה האם בארוחת הבוקר שואלים את הדיירים איזה סוג ביצה הם רוצים? ביצה קשה, חביתה, מקושקשת, עין? משהו אחר? לא, זה לא טריוויאלי, וכן – זה כן משנה. ארוחת בוקר היא הארוחה שפותחת את היום, ובחירה אישית, בחירה קטנה, "כמו בבית", יכולה לעשות את ההבדל בין "חדר אוכל תעשייתי" ל"חדר אוכל ביתי".
– האם יש שילוב של קייטרינג? ישנם בתי אבות סיעודיים שמגישים את כל הארוחות, ולעומתם – כאלה שמגישים בוקר וערב, כאשר חברת הקייטרינג אחראית על ארוחת הצהריים. לגבי חברת הקייטרינג מה חשוב לוודא: מי היא אותה חברה? מי עושה איזה אוכל? מי מעביר את דרישות הדיירים? מי מוודא שהאוכל תקין ועוד. הקפידו לשאול שאלות נכונות.
אוכל הוא חיים. חיים לגוף ולנפש. הוא צריך להיות מותאם לאוכלוסייה שהוא אמור להזין, ולכן אחד הפרמטרים שחשוב לבדוק כשבוחרים את בית האבות הוא האוכל. אל תתביישו לשאול, לבקש תשובות, לשאוב מידע, לרדת לפרטים הקטנים. בהצלחה!
