פגוש את המומחה – דיני אפוטרופסות

גב' מריה כץ מראיית את עו"ד חובב איתן מרצה בכיר בבתי ספר למשפט בעל התמחות באוכלוסייה בגיל המבוגר.

סיכום הראיון מתוך לייב "פגוש את המומחה" לדיני אפוטרופסות ועריכת ייפויי כוח מתמשך לקהל בגיל המבוגר. 

אתם מוזמנים לקרא את הסיכום, לצפות בהקלטת הפגישה העוסקת באפוטרופסות, בייפוי כוח מתמשך ובמתן הסכמה/אי הסכמה לחיסון בקרב דיירי בתי אבות.

נושאים שמופיעים בכתבה :

* מה הוא מינוי אפוטרופוס?

* האם יש צורך במינוי אפוטרופוס במעבר לבתי אבות?

* בפניה למשרד הבריאות לזכאות לקוד,האם יש צורך אפוטרופוס? 

* כשרות משפטית בהגדרה של תשוש/ת נפש.

* באילו מקרים ממנים אפוטרופוס חיצוני?

* באילו מקרים מומלץ לפנות לעו"ד ובאילו מקרים מומלץ למנות אפוטרופוס לבד?

* הגדרות משפטיות למתן הסכמה לחיסון לדיירי בתי אבות שאינם יכולים להביע הסכמה       מדעת.

* עמדת משרד הבריאות בנושא מתן חיסון לאלו שאינם יכולים להביע דעה מהיבט כשרות משפטית.

הדיון בראיון התמקד באפוטרופסות בהקשר למתן חיסונים, אך לפני כן עלו שאלות וסוגיות סביב נושא האפוטרופסות בכלל. מה היא אפוטרופסות, מהו מינוי אפוטרופוס ואיך הוא קשור לבית האבות?

דיני האפוטרופסות ודיני הכשרות המשפטית הם דינים מאוד עדינים, יש גורמים המתייחסים לכך כעניין טכני, בעניי זהו עניין מהותי אומר עו"ד חובב. הגדרה של אדם כבלתי כשיר מבחינה משפטית זוהי החלטה דרמטית. מצב שבו החוק מגדיר בן-אדם כבלתי כשיר לקחת החלטה או לחתום על מסמכים וממנה אחר תחתיו זוהי החלטה דרמטית. בהקשר הקונקרטי של בתי האבות וזה משפט שיחזור כחוט השני בכל השיח ביננו, המוטו המרכזי הוא הבעת הרצון. בכל מקום שבו האדם כשיר להביע את רצונו גם בתחילת דמנציה גם במצב של רגל פה רגל שם ומסוגל עדיין להביע רצון, קבלת ההחלטה והשילוב שלו בקבלת ההחלטות היא פקטור משמעותי. בכל מצב בו דעתו של אדם הולכת ונחלשת התכנון המקדים מבחינת שקילת ייפוי כוח מתמשך וחלילה אם עברנו את הנקודה וההורה או קרוב המשפחה מבחינת הקוגניציה אינו מסוגל לקבל החלטות אז אין ברירה וצריך לפנות למינוי אפוטרופוס. 

מהו מינוי אפוטרופוס?

פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למנות אפוטרופוס עבור אדם, אדם אחר שייקח את ההחלטות לא רק עבורו ולטובתו אלא יקבל החלטה במקומו. ייכנס לנעליו וכל חתימה שלו תהיה במקום אותו אדם. הליך מינוי אפוטרופוס הוא הליך מורכב במסגרתו צריך להציג לבית המשפט לענייני משפחה את ההסכמה של כל בני המשפחה מדרגה ראשונה. צריך להציג חוות דעת של רופא פסיכוגריאטר בדבר היעדר כשירותו של אדם לקבל החלטות. והמלצה למינוי אפוטרופוס, אפוטרופוס לגוף או אפוטרופוס לגוף ולרכוש. בחלק מהמקרים אנחנו ממליצים על בקשת מנוי אפוטרופוס לגוף בלבד על מנת לנסות לעקוף את ההכרח של מתן דין וחשבון במישור של מינוי אפוטרופוס לרכוש.  בית המשפט מבקש מהאפוטרופוס הכללי להציג את עמדתו באמצעות לשכות הרווחה בעירייה או במועצה המקומית או האזורית. עו"ס – פקידת סעד, פוגשת את האדם עצמו וקרובי המשפחה ומביעה את דעתה לפני בית המשפט על יכולתו של אדם לשמש אפוטרופוס לאותו אדם. חשוב לציין שבתהליך הזה טובתו של האדם, היכולת של המועמדים למלא את תפקידם עבורו ולטובתו היא הפרמטר החשוב.

מושגים שחוזרים בשיח בנושא אפוטרופסות

חופשיות הבעת הרצון ובאיזו נקודה לדעתנו היא נגמרת ומושג השני הוא התכנון המקדים של המשפחה – האם אפשרי לעשות ייפוי כוח מתמשך או האדם עבר את הנקודה בה הוא יכול להביע את דעתו. 

יש עורכי דין או בעלי תפקידים שמדברים סרה, מקלסים את מנגנון האפוטרופסות אבל עד כמה שייפוי הכוח המתמשך אם עושים אותו בזמן עשוי לפשט את העניין, למינוי אפוטרופוס יש חשיבות. לא סתם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מוגדר מנגנון מינוי אפוטרופוס. החוק בעצם בא ואומר – אם פנית אלי והגדרת את קרוב המשפחה כבלתי כשיר, כאחד שצריך לדאוג לו ולקחת החלטות עבורו ולטובתו, אני אדאג לו, אני אוודא שכל הפעולות מתבצעות באמת לטובתו ובעבורו. אני אוודא שאם לדוגמה נלקחת החלטה להכניס קרוב משפחה לבית אבות סיעודי בנסיבות כאלה ואחרות  זה אכן תואם את טובתו ואת רצונו אם הוא מסוגל להביע את רצונו, ואם הוא לא מסוגל להביע את רצונו האם זה תואם את המלצת הדרג הרפואי והטיפולי ומרבית קרובי המשפחה. זה מארג שנבנה עבור קרוב המשפחה ולטובתו.  

זה נשמע מאוד כבד, כהליך מורכב משפטית ותהליך ממושך, מהניסיון שלי אומרת מריה יש אנשים שצריכים מעכשיו לעכשיו אפוטרופוס לגוף ולכסף וזה יכול להיות פשוט יותר, מהרגע שיש מסמכים רלוונטים מדובר בלהגיש בקשה לבית המשפט ולשלם אגרה ועד שבוע יש מנוי ולפעמים 48-72 שעות:

ע"ד חובב – הנושא של מינוי אפוטרופוס לגוף אד-הוק בין אם לקבלת קוד משרד הבריאות ובין אם לצורך קבלת תיק עם מסמכים רפואיים ובין אם לצורך החלטה רפואית  אד-הוק חלילה עכשיו בבית החולים, ובין אם לצורך קונקרטי לגוף היא נקודה שאנחנו בהחלט נתקלים בה ולו אותו קרוב משפחה לא מינה ייפוי כוח מתמשך מבעוד מועד ומינה את מי מקורביו כמיופה כוח על כל ענייניו הרפואיים אז באמת יכולה להיות נקודת זמן שבמסגרתה נושא הדרג הרפואי והטיפולי את עיניו ושואל מי לוקח את ההחלטה, מי חותם עבור קרוב המשפחה באותה נקודת זמן בהתאם לחוות דעת רפואית עומדת בפנינו האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס זמני לגוף ואותו מנוי זמני יכול לארוך מספר ימים ואפילו מעכשיו לעכשיו.

אם עכשיו אני צריך לקבל החלטה על טיפול רפואי או הימנעות מטיפול רפואי ואנחנו נמצאים בבית החולים או לקראת מעבר לבית סיעודי מינוי אפוטרופוס אד-הוק זהו כלי שצריך לעשות בו שימוש מידי, אם הסדרנו את העניין מבעוד מועד על ידי ייפוי כוח מתמשך די בכך שאותו קרוב משפחה שולף את ייפוי הכוח המתמשך החתום והמאושר יכול לחתום עבור הקרוב ולטובתו. אבל אם אין אז מינוי אפוטרופוס אד-הוק זו בהחלט פרוצדורה חשובה גם לקבלת קוד משרד הבריאות , גם להחלטה על מעבר לדיור מוגן בית סיעודי או בית רפואי וגם לקבלת החלטה רפואית.

נושא לחידוד

זה לא אומר שאם לקרוב משפחה לא מונה אפוטרופוס זה מונע ממנו את ההחלטה בבחירת בית אבות ומעבר לבית אבות, אפשרי על סמך מסמכים מוועדת קבלה  של בית האבות להעביר את ההורה ואז ממשיכים את מנוי האפוטרופוס מתוך בית האבות בליווי העו"ס של בית האבות. כמו בכיוון של תחילת הדרך – שם מדובר על טובת הילד גם פה בבגרות טובת ההורה נשקלת בכל המערכת שיקולים לטובת ההורים, נכון שהתכנון המשפחתי והמשפטי חשובים אבל טובת ההורה ויכול להיות גם בן זוג/צאצא היא המוטיב שמלווה את הנושא.

נושא שני לחידוד

באילו מקרים עדיף ייפוי כוח על פני אפוטרופסות. לפי הבנתי אפוטרופסות זה הרבה יותר מצמצם את חופש הבחירה לעומת ייפוי כוח (שלאחרונה ניכנס לישראל) ושוב בהקשר לבית האבות, אנשים שעוברים לבתי אבות ומסגרות גריאטרים ונמצאים בשלב שלא יכולים לקבל החלטה והם זקוקים לעזרה מלאה והמשפחה לא עשתה ייפוי כוח. מה עדיף? ע"ד חובב: אם לוקחים בחשבון את שני הנושאים של חופשיות הבעת הרצון וטובת ההורה אז ברור לחלוטין שאם מבעוד מועד היה תכנון משפחתי, המשפחה כולה בוחנת את טובת ההורה, ושוקלת מה ההורה מעדיף עוד בימי כשירותו גם אם הוא נמצא בדמדומי כשירותו והוא אומר זה מה שאני מעדיף זה מה שהייתי רוצה, זו צורת הטיפול המועדפת מבחינתי אין ספק שעריכת ייפוי כוח מתמשך היא כלי הרבה יותר נכון והרבה יותר ממוקד מבחינת מימוש הרצון שלו. אני רוצה להגיד לך אני יכול ללכת 3 צעדים אחורה ולהסביר עד כמה ייפוי כוח מתמשך הוא באמת כלי נוח יותר וחופשי יותר מאשר מינוי אפוטרופוס. בדיוק כפי שאת הצגת, נכון שהכלי של ייפוי כוח מתמשך בעצם מוסד במרץ 2016 לפני כ 5 שנים כשתוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ונתן לכל אחד מגיל 18 את האפשרות לומר אני לא יודע אם אי פעם אני אוגדר כבלתי כשיר משפטית אני מקווה שלא אני מקווה שלא תעשו שימוש במסמך הזה לעולם אבל אם חלילה אני אוגדר כבלתי כשיר אני רוצה לומר לכם קרובי מה הוא הטיפול שהייתי רוצה לקבל, באיזו מסגרת הייתי מעדיף להיות איזה טיפול רפואי אני מבקש לקבל ומאיזה טיפול רפואי אני מבקש להימנע איך אני רוצה שתנהלו את רכושי מה אני רוצה שתעשו עם הדירה שלי ועם הנכס שלי ואיך אני רוצה שתתנהלו בתוך המשפחה עצמה ואילו תרומות תעניקו בשמי כן או לא, אילו מתנות תעניקו בשמי כן או לא. הכלי של ייפוי כוח מתמשך מעבר לעובדה שהוא יותר גמיש ופחות כפוף לביקורת ופחות כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי, שאין ספק שזה שיקול, לא צריך ללכת לבית משפט על מנת להכניס אותו לתוקף, לא צריך לתת דין וחשבון לאפוטרופוס הכללי במסגרת התפקוד המשפחתי, אבל מריה אם את שואלת מתי ייפוי כוח מתמשך עדיף, בעיני זה מתי שניתן לעשות תכנון משפחתי מקדים, מתי שיש הרבה בני משפחה שהם חלק מהעניין ולא רק אחד. אם לדוגמה  אחד מהצאצאים שהוא קרוב להורה ושאר הצאצאים נמצאים בחו"ל או אינם חלק ממעגל ההחלטות המנוי של אותו צאצא כמייופה כוח מתמשך עלול להעניק לו חירות רחבה מדי, בלתי מפוקחת על ידי גורמים חיצוניים בלתי מפוקחת על ידי האפוטרופוס הכללי. ולכן אני מפריד בין שתי עמודות העמודה הטכנית שייפוי כוח מתמשך בעצם מונע את הפנייה לבית המשפט לא כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי ונותן לנו חיים יותר פשוטים אבל לא רק זה ברמה המהותית המסמך של ייפוי כוח מתמשך והתכנון המקדים שלו נותן לנו למשפחה לשבת ולומר אוקי אבא אמא מה נכון לכם כיצד אתם רואים את עצמכם מתבגרים ומזדקנים. זה לא חלק מהשיח עם ההורים ביום יום ואלו נקודות שחשוב לדבר אליהם. 

לדוגמה: לקוחה ששילמה עבור דיור מוגן והיא היום עומדת על דעתה וביקשה שבייפוי הכוח לא רק ששילמתי מקדמה אני רוצה לעבור לשם תיפתח שם מחלקה סיעודית אני מעדיפה להיות מטופלת שם. למול אחרים שאומרים אני מעדיף להיות מטופל בביתי במידת האפשר ובהתאם להמלצות הדרג הרפואי. 

מריה משתפת ושואלת - אחד הדברים שקורעים לילדים את הלב, הם אומרים לי מריה כשההורים שלי היו צלולים הם השביעו אותי שלא אעביר אותם לבית האבות ועכשיו אין מנוס וצריך להעביר אותם לבית האבות למרות שהבטחתי להם. האם ייפוי כוח מתמשך הוא הפתרון, מה עושים במקרה שהנסיבות לא מאפשרות, איפה זה שם את המשפחה?

עו"ד חובב משיב יש פה כמה שאלות: שאלה ערכית משפחתית ופנימית ומה קורה אם אין הסכמה בין בני המשפחה,  גם שאלה משפטית וגם שאלת הבסיס טובת ההורה. אני תמיד ממליץ לאנשים שאני עורך עבורם את ייפוי הכוח המתמשך לרשום "במידת האפשר ובהתאם להחלטת הדרג הרפואי והטיפולי" על מנת שההורה יוכל להגיד לילדיו שאם הם ימצאו בצומת ושתי האופציות יהיו רלוונטיות אז אני מבקש להישאר בבית ואני מבקש שתתקינו מצלמות ואני מבקש שתבואו לבקר בתדירות גבוה ואני מבקש שתוודאו שאני מטופל כראוי אבל אני משאיר לכם את האפשרות במידת הצורך להפעיל שיקול דעת ולהעביר אותי לבית אבות סיעודי ותראו שאני מטופל כראוי. 

זה לא מונע את המישור השלישי – שיש חוסר הסכמה בין הילדים. במצב של שני בני זוג אני ממליץ על מינוי הדדי שאחד ימנה את השני. ורק אם אחד מאיתנו לא יכול לקחת החלטות על האחר אז נכנס לתוקף המינוי של הצאצאים וגם אז אני ממליץ למנות יותר מאחד. על מנת לייצר באלאנס נכון במשפחה. ולשאלה שלך האם במסגרת ייפוי הכוח המתמשך יש בקשה שאינה עומדת במבחן המציאות ואז צריך לקחת החלטה אחרת מרחיקת לכת בניגוד להנחייה המקדימה שלי. נתקלתי בזה מספר פעמים. גם ברמה הרפואית גם ברמה האישית סיעודית וגם ברמה הרכושית. כל זמן שלמיופי הכוח יש את הסמכות על כל העניינים בהתאם ל 3 המישורים האפשריים והם מקבלים את ההחלטה עבור ההורה ולטובתו בהתייעצות עם הדרג הרפואי והטיפולי ובשקילת שיקולי ההורה – טובת ההורה. אם המצב מצריך טיפול בהשגחה 24/7 בסמכות הצאצאים לקחת את ההחלטה ואם יש חוסר הסכמה בין הצאצאים לוקחים את זה צעד קדימה. 

האם מעבר של אדם מבוגר המסווג כתשוש נפש לבית אבות מחויבת באפוטרופסות?

ירידה קוגניטיבית מלווה באנטגוניזם של לא רוצה לצאת מהבית, לא להתקלח, לא לקחת תרופות. איך ניתן להעביר אותו לבית האבות האם מינוי אפוטרופוס מקל עלינו לעשות זאת נגד רצונו. אנחנו הולכים פה על מנעד דק על לכבד את רצונו של ההורה, ומאידך התמונה שאת הצגת. מכירים בלא מעט מקרים והרגלים נמצאות רגל פה רגל שם, קבלת אפוטרופסות ולו לגוף (בחלק הכלכלי, נטפל בהמשך) לקחת אותו לבית אבות ותמיד גורמי הרווחה מעורבים. העו"ס מכירה את המשפחה וההמלצה שלה מאוד חשובה. ולכן התשובה לשאלתך היא כן, לקרובי המשפחה יש אפשרות לעשות זאת ולקחת את ההחלטה עבורו למרות הצער שבדבר. יש בתי אבות שממש מבקשים למנות אפוטרופוס אם הם רואים שהאדם לא מאוזן ועלול להיווצר אנטגוניזם.

מריה שואלת האם הגשת בקשה לקוד משרד הבריאות מחייבת מנוי אפוטרופוס או ייפוי כח מתמשך?

כעקרון על פי נוהל משרד הבריאות, ולא כתוב שם שאם אין מנוי אפוטרופוס אתה לא יכול להגיש מסמכים. אבל יש מקרים בהם המשפחה מגישה את המסמכים ומגיעה עו"ס והם אומרים למשפחה שלהמשך טיפול בתהליך קבלת קוד הן מבקשות למנות אפוטרופוס. 

עו"ד חובב: כשאנחנו עוסקים בהורים מתבגרים שהולכים להיות בלתי כשירים, זה לא קורה בבת אחת. הנושא של קוד משרד הבריאות – אין הכרח שיהיה ייפוי כוח או אפוטרופסות. 

הקוד של משרד הבריאות זהו בעצם  קביעת אופן והיקף ההשתתפות של משרד הבריאות. לכן ההיערכות היא חשובה. בהתאם לנהלים היבשים אין הכרח למנוי אפוטרופסות. אבל כבר בשלב הזה נכון לתכנן ולבנות את האפוטרופסות. 

מריה שואלת, באיזה מקרים ממנים אפוטרופוס חיצוני כשיש לאדם קרובי משפחה?

אותי תמיד מצער לראות אדם מתבגר שיש לו משפחה וממנים לו אפוטרופוס חיצוני. לא מזמן היה לי מקרה של אישה בת 90 כשירה לחלוטין והיה צורך בהתאם לחוות הדעת של הרווחה ופסיכוגריאטר למנות לה אפוטרופוס. שלושת הילדים שלה  לא הסכימו על ההחלטות, לא בנושא העובדת הזרה, לא לגבי  מרכז היום שהלכה אליו לא ברמת הליווי ברמת הביגוד,  והם לא היו מסוגלים לקחת החלטה. הם לא מסוגלים בין אם הם לא מסוגלים או לא כשירים או לא יכולים ואז מערכת הרווחה היא הטריגר שפונה  לבית המשפט למנות אפוטרופוס שמטפל בכל ענייניו של הקרוב  כולל החלטה לקבל החלטות על הרכוש, כולל החלטה על כניסה לבית סיעודי ולדיור מוגן כולל החלטה לגבי טיפול רפואי ושימוש במקורותיו הרכושיים של האדם. יש מקרים פשוטים יותר כמו  קרובי משפחה המתגוררים בחו"ל ואז אין בעיה לעשות יפוי כח מתמשך מבעוד מועד  וממנים אדם קרוב שהוא יימלא את חובותיו בייפוי כוח מתמשך ותעשה את זה עם עוד אדם קרוב אלי תבצעו את הפעולות תוך עדכון בני משפחתי, במצב זה אשקול אם אעדיף למנות אתכם כאפוטרופסים או יש מסמך שנקרא מסמך הבעת רצון ואני רוצה להצהיר שאם אהיה חסר כשירות משפטי אבקש למנות שני ילדים מילדי כי אחד נמצא בחו"ל כאפוטרופסים. חשוב שגם מבוגרים וגם צעירים – ידעו לתכנן את מחצית החיים השנייה בין אם מתכניים את ההורשה או את מנגנון האפוטרופסות הפוטנציאלים.

שאלה – שלושה אחים רבים על המשך טיפול באמא שהיא סיעודית, לא יודעים מי מבין שלושת הילדים יפנה לעו"ס ברווחה. הילד שבמיעוט יפנה לרווחה אבל זו שאלה טובה כי משהו מתפספס פה. האדם המבוגר נופל בין הכיסאות. דוגמה של לקוחה – מינתה בייפוי כוח מתמשך את כל ששת הצאצאים בבקשה כזו אני רוצה שאתם תיוועצו בינכם אני רוצה החלטות בעניין רכושי של שלושה מכם ובבריאותי שניים מכם . היא קבעה את מנגנון המחלוקות וכולם היו בשיחה. אני רוצה לקבוע שאם יש מחלוקת אז המטבחון המצומצם יכריע בו יהיו שלושה ילדים. אבל הדוגמה שאת הבאת מורכבת, מה קורה אם לא מתוכננים ואז הילדים נמצאים במצב הזה,  דעתה של פקידת סעד (היא עו"ס רווחה לסדרי דין) ודעתה של הרווחה היא חוות הדעת המרכזית בעניין הזה והיא בוחנת את טובת ההורה. גם אם שניים מתוך שלושת הילדים תומכים בלהשאיר את האמא בבית וילד אחד תומך בהעברה לדיור מוגן אני ממליצה בהתאם לחוות הדעת החיצוניות (הם פונים לגורמים הרלוונטים) ויוצאים מהמנגנון של העצמאות התפקוד של התא המשפחתי. המטרה בייפוי הכוח המתמשך היא להסתמך על המשפחה ולא לפנות לאפוטרופסות. לדוגמה – בן יכול לפנות לבית המשפט ולהגיד המצב של אמא הוא כזה וכזה, הדרג המקצועי ממליץ להעביר אותה לבית אבות ואני רוצה להעביר את אמא לבית אבות ואני נתקל בהתנגדות של האחים כי הם רוצים לחסוך כסף ולא לשלם /כי הם רוצים שישאר יותר כסף לירושה ולכן בכל מקום שרצינו לייתר את בית המשפט יש מצבים שצריך לפנות לבית המשפט בשיתוף עם פקידת סעד.  ייתכן ובית המשפט יקבע שאפשרי להשאיר אותה בבית עם עובד זר.

ברגע שיש מינוי אפוטרופוס חיצוני על אדם והיתה חוסר הסכמה בין האחים. האם דעתם בכל מה שקשור להורה שלהם נשללת? יש פה דואליות בהסתכלות על הנושא. יש שוני בין מי שלא מסוגל לבין מי שלא כשיר לקבל את האחריות אם הוא לא מסוגל כי הילדים נמצאים בחו"ל אז דעת הילדים נחשבת. אבל גם אם אלו ילדים שדעתם נשללה הקרן לטיפול בחסויים או עו"ד חיצוני המשמש כאפוטרופוס עדיין חשוב לבית המשפט לשמוע את דעתם של בני המשפחה מדרגה ראשונה והשאלה היא מה המשקל שיוענק לדעתם ובהתאם לסיבה שהם לא כשירים או העדר יכולתם למלא את תפקידם ובכל מקרה חייבים לשמוע אותם. לא חייבים לקבל אותה. משפחות שאלו האם כשיש אפוטרופסות האם לא ייתייעצו איתם בבחירת מסגרת סיעודית – אז חשוב לציין שגם הגופים המתמנים חיצונית מתחשבים ומקשיבים לבני המשפחה במידה ודעתם היא לטובת ההורה. הערת ביניים מחויכת ראינו בפרסומות לאחת מחברות הדלתות שצריך לבחור או איכות או מחיר ואני יודע שאפשר גם וגם. גם אם הצאצאים הם לא אפוטרופסים על ההורה ויש אפוטרופוס חיצוני לגמרי לגיטימי שכילדים נשמיע את קולנו על בחירה בין מחיר איכות מרחק . לדוגמה איכות הטיפול בשני מקומות זהה והעלות טיפה מופחתת לנו זה עדיף או לחלופין עלות גבוה יותר וקרוב יותר לכל הצאצאים. 

האם מינוי אפוטרופוס מחייב פנייה לעו"ד? האם יש ערך מוסף בפנייה לעו"ד כשאני עושה את זה באופן עצמאי?

שאלה מצוינת, בניגוד לעריכת ייפוי כוח מתמשך שחייבת פנייה אל עו"ד שמתמחה בכך. יש רשימה של כמה אלפי עו"ד מומחים לנושא וכל מי שמעוניין בכיוון הזה יכול למצוא עו"ד שיתאים את ציפיותיו. פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לא מחייבת בהכרח ייצוג ע"י עו"ד. לדוגמה אם שלושת הצאצאים ממונים בצוותא על הרכוש והגוף של ההורה ושלושתם גרים בסמיכות ומשתפים פעולה תמיד תמכנו ואנחנו חלק מהעניין והתזכיר של העו"ס של העירייה תתמוך במינוי שלנו לכאורה מותר לנו לפנות לבית המשפט ביחד עם הפנייה של פסיכוגריאטר (פסיכיאטר בשיבתו כפסיכוגריאטר) עם בקשה שממליצה למנות את הצאצאים כאפוטרופוסים. חשוב מאוד לשים לב למה מבקשים לגוף או לרכוש או לשניהם. ראיתי הרבה מאוד משפחות המטפלות בהורה בלי עו"ד ובכל זאת מי שפונה לעו"ד, עו"ד עורך את הבקשה, מסייע ,מטפל בהעברת החומר לבא כוח במשרד הרווחה שנותן את התגובה לבית המשפט, עומד בקשר עם העו"ס במועצה, מבהיר את מהות הבקשה. אין הכרח ולדעתי יש ערך מוסף. אני ממליץ לעשות ייפוי כוח מתמשך ואת מי אני מבקש למנות. 

מינוי אפוטרופוס: כשכל המשפחה מאוחדת, גם על רכוש וגם על הגוף אין ערך מוסף לפנות לעו"ד כשיש במקרים מאתגרים צופים כתא משפחתי שיהיה סכסוך או משיכת השמיכה לצדדים מנוגדים כדאי לפנות לעו"ד. 

הנושא שלשמו התכנסנו - מתן הסכמה או סירוב לחיסון. האם רק אפוטרופוס יכול לתת אישור?

הראיון נערך בתקופת הקורונה כשהמערכת רצה קדימה ומנסה לחסן את האוכלוסייה. כהכנה לשיחה שלנו פניתי ליועץ המשפטי של משרד הבריאות וקיבלתי לידי את העמדה הרישמית של משרד הבריאות בהחלטה מה 14/12 שמדברת על הסכמה מדעת לחסרי כשירות משפטית. בהתאם לנוהל של משרד הבריאות נדרשת הסכמה לכל המטופלים הכשירים. לא נדרשת הסכמה בכתב אבל נדרשת הסכמה של הדייר והצוות הרפואים צריכים לנהל פרוטוקול. זה אומר שצריך לשאול את הדייר האם הוא מסכים לחיסון. 

גם אם יש לו אפוטרופוס! גם אם 3 הילדים ממונים כאפוטרופסים על ההורה הצוות הרפואי צריך לקבל הסכמה או לכל הפחות העדר התנגדות של המטופל/המחוסן. גם אם יש יפוי כוח מתמשך גם אם יש כתב מנוי אפוטרופוס ההסכמה לא חייבת להיות בכתב אך צריך לתעד אותה ברשומה. חשוב לומר שאם יש מטופל שאינו כשיר אינו מסוגל להביע את דעתו בדבר אני שואל אותו מה זה קורונה ואינו יודע  וכו' גם אם לא מונה לו אפוטרופוס. אם יש אדם קרוב אחר שמטפל בו די לו להביע את דעתו ועדיין צריך לשאול את המטופל ואם הוא מתנגד אז לא מחסנים. 

האינטרס הציבורי הוא כן לחסן אבל אם יש התנגדות לא לחסן. 

שאלה - דיירת תשושת נפש קוגנטיבית שאינה יכולה להביע את דעתה ויש לה 2 בנות שאינן אפוטרופוסיות שמאוד תומכות ומעורבות רק שאחת בעד חיסון והשנייה נגד חיסון .

 בהתאם לנוהל משרד הבריאות  אם יש התנגדות של אחד מבני המשפחה זה לא לחסן. זה לא מונע מאותה בת לפנות לבית המשפט בעניני משפחה בבקשה לתת צו לדרג הרפואי לחסן אותה. זאת המדיניות של משרד הבריאות. מה האם אומרת? אינה מסוגלת להביע את הדעה. בית האבות נמצא במצב קשה הוא רוצה לחסן למען בריאותה. האם בית האבות יכול להמליץ מנוי אפוטרופסות. לחלוטין כן. עו"ס יכולה להמליץ על כך לטובת הדיירים האחרים. האינטרס הוא לטובת בריאות הציבור, ובריאות ההורה. 

הדוגמה ששאלה אותה שואלת היא לב ליבו של הקונפליקט של התהליך. בכל מצב שיש הסכמה הכל בסדר אם ההורה לא מסוגל להביע את דעתו אז יש עניין. אם אני הייתי במקום אחת משתי הבנות אני הייתי יוזם פנייה של משרד הבריאות לבקש הנחיות אני לא רואה את זה כעניין פרטי אני רואה את זה כעניין עקרוני. 

מבחינת הכלל מבחינת המידע – אין חובת חיסון. עכשיו מדברים על צוותים. צוות שמסרב להתחסן אין דבר כזה "חיסון חובה" אבל מגיעים לדיון של זכויות משפטיות שוות או מתנגשות האם זכותו של אדם שלא להתחסן גוברת על זכותו של הקולקטיב שנמצא בבית האבות להגן על עצמו בפני מגיפה. האם ברשות מנהל המוסד יכול להגיד אני מבקש ממך עד תום המגפה לא לבוא במגע עם הדיירים. יש פה סוגיות משפטיות מעניינות כובד ההחלטה על מנהל הבית. 

נראה שכעת בסבב זה של החיסונים מנהלי בתי האבות נקטו זהירות יתרה לשמור על הזכות לא להתחסן. אבל שומרים על מי שמסרב להתחסן לא לטפל באוכלוסיות שהן בסיכון. 

אי אפשר לחייב בבתי חולים אבל כן הוציאו מסמך לצוותים לא לעבוד במחלקות רגישות. 

זכותך לא לקבל חיסון אבל אל תסכן אחרים.

שאלה - כשהבנק מסרב לתת מידע לבת יחידה בטיעון שאין לה אפוטרופסות. האם היא יכולה לתבוע את הבנק?

 הבנק לא מאפשר לה גישה עד כדי כך שהיא לא יכולה להשתמש במידע דיגיטלי האם יכולה להגיש תביעה נגד זה? התשובה היא לא . חוק הגנת הפרטיות לבין הרצון של הילד לפעול למען ההורה ולטובתו. נראה כאילו הבנק הגדול והכוחני פועל נגד הפבת שרוצה לפנות לטובת ההורה. אך לעיתים צאצאים עושים שימוש שלא כדין בגישה שלהם בחשבון בייפוי כוח כשההורה היה כשיר והם מבצעים פעולות לא חוקיות. לכן האם היא יכולה לתבוע את הבנק אחרי שהוא אומר תלכי למנות אפוטרופוס או תפעילי את הייפוי הכוח המתמשך ואם הוא נערך היטב הוא מתייחס לכל ענייני הכספים. הבנק יכול להגיד אני מדבר רק דרך גוף משפטי. תמני את עצמך לאפוטרופסית. לכן אין עילא לתביעה.

שאלה אחרונה הקשורה לחיסונים:

המגמה היום לנוכח שמשבוע שעבר החלה התחסנות בקרב בתי האבות עם היעד תוך שבועיים גג לסיים את החיסונים בקרב המוסדות הגריאטרים יש מגמה שאנשים במצב סיעודי, בעיקר רתוקי בית שיצטרכו לעבור עכשיו לבתי אבות מעדיפים שיבואו מהבית מחוסנים. נשאלת השאלה למרותקי בית סיעודיים. נכון לעכשיו לא נמצא את הפתרון שיחולקו חיסונים הבייתה כי יש משאבים בגלל איך שזה בא במנות והשאלה היא אם יש סיעודי רתוק לבית קובע תור ויכול  להביא את ההורה להתחסן ויש פה עלויות שינוע לא מבוטלות. לרוב יהיה אמבולנס הלוך וחזור. מניסיון שלך יש זכאות למשפחה לתבוע את משרד הבריאות כי הוא על חשבונו חיסן אותו. כי המדינה לא נתנה מענה לחסן אותו בבית. שאלה מאוד טובה ומורכבת התשובה הכנה אני לא יכול לומר בוודאות מלאה אבל יכול לטוות את ההגיון סביב השאלה. 

אני כן חושב שיש לאדם חירות לא להתחסן וגם אם הוא בוחר לא להתחסן אבל נמצא בבית אבות אבל זכותנו למנוע את המגע שלך עם אוכלוסיה רגישה ומצד שני אם אני רוצה להתחסן  ואם בית האבות דורש את הכניסה שלי מחוסן עוד נשאלת השאלה מה הזכות שלי לקבל אותי לא מחוסן. אבל אם אדם סיעודי רתוק בית וקופת חולים ומשרד הבריאות לא מאפשרים לו את החיסון.זה נופל כנטל על המשפחה.  בדוגמאות אחרות אני כן חושב שאפשרי לעשות זאת  לרכז את הקבלות להגיש קבלות ולהגיש תביעה לקבלת החזר מקופת החולים, משרד הבריאות וקופת החולים והם יתחלקו ביניהם.


תודה רבה לעו"ד חובב איתן.