בית אבות ליצ'ק אזור

המקום מזמין, שירות טוב, מטפלים בו יפה. הוא אוכל מצויין ומגוון. מקום טוב. מומלץ למי שצריך. רוחצים אותו עוזרים לו. הוא נמצא בתשושים עצמאיים מסתדר פחות או יותר. המקום מתוכנן יפה, כל כמה חדרים יש לובי עם פינת ישיבה תמי 4, פינת קפה. שכן שלו שהוא יותר צלול סיפר שהוא כבר שנתיים במקום ובבית לא יכול להסתדר ואומר שיש פה פעילויות וחברה ובמגבלות טוב לו. אם אדם מבין שזה המקום שטוב לו אז אשראי לו. יש הנהלה טובה. יש שם פעילויות והתעמלות ופוטנציאל לחברים.

אני מרגישה שאני סומכת עליהם. כשהיא חלתה בקורונה היא היתה בבידוד זה היה קשה שלא ראינו אותה, אך הצוות היה איתה, עדכן, ומאוד השתדל. המרפא בעיסוק שם מאוד טובה ומקצועית, עזרה לנו בהתאמה של כסא עבורה. היא עדיין לא משתתפת כ"כ בפעילויות, נראת עכשיו יותר טוב, חיונית ומתקשרת. למרות הקושי שלנו לקבל שהיא בבית אבות אנחנו מבינים שזה המקום בשבילה.

בית נהדר, יגאל המנהל, מעורב בהכל, נותן את כולו לבית, לדיירים ולמשפחות. לגבי הצוות הרפואי של המקום, הייתה רופאה לא נעימה, אך היא כבר לא עובדת, יש רופא זמני מאוד נחמד, מקווה שיגיע רופא טוב ונעים.

אני יודעת שהם שם ומישהו מטפל, היינו בסיפור של עובדות זרות בבית וזה לא היה זה. כל משהו שאני נתקלת בו – מטופל. אני בקשר יומיומי או דו יומי עם ההורים הם בתקשורת איתי, אני יודעת שהאחות והצוות והרופאה מטפלים.

באופן כללי שבעי רצון מהמקום ומהצוות, נפלנו על תקופת הקורונה, מקשה גם מבחינתם וגם מבחינתנו. הביקורים נעשים בצורה מצומצמת. באופן מסויים לא תלוי בהם אבל אולי אפשר היה ליצור גמישות טובה יותר כדי לאפשר לדיירים לראות בני משפחה בצורה יותר נרחבת אבל שומרים עליהם והצוות מאד מקצועי. עזרתם לי מאד בתהליך.

השירות הוא בסדר אבל בגלל הקורונה זה מקשה עליהם לתת שירות אבל הם עושים כמיטב יכולתם במסגרת זו. הדיירים נקיים. רואים ששומרים עליהם. איכות הטיפול, ההודעות למשפחות בסדר גמור.

אני רוצה לציין כמה שמות לטובה ויוריקה, תאה מטפלות שהן עושות עבודה – כל הכבוד הן עושות מעבר למה שהן חייבות וחשוב שהמטפלת תעשה את העבודה מתוך שמחה ולא מתוך המחוייבות. איזה כיף שיש את המטפלות האלה שמתייחסות בצורה כזו. עושות בשמחה ובאהבה. היה באזר וויוריקה הלכה עם אמא שלי לבחור לה בגדים ובחרה לה 2 חולצות ומכנסיים והיא לא חייבת לעשות את זה והיא דואגת לה מעבר למצופה ממטפלת וזה נהדר. גם כוכבה וסיגל הן עושות מעבר. גם אולגה ובטי מאירות פנים, נחמדות זה מאד מאד חשוב שהבן אדם הראשון שאתה פוגש בכניסה הוא נחמד. הסיפור של הקורונה, מכניס את הצוות למין סוג של עימותונים לא עימות, עם הדיירים. נניח שלא הייתה קורונה הייתי יכול לבוא לאמא בכל שעה ואם הייתי בא בצהרים היו מוצאים אותה לחצר ושם הייתי יושב איתה. מאז הקורונה יש שעות ביקור ואח"כ "מגרשים" אותך. הצוות והכל ציון גבוה אבל המגבלה של השעות היא קשה. חדר הזבל נמצא בקומת האוכל – הם מקפידים מאוד על הניקיון וכמעט אין ריח לא נעים אז זה לא נורא אבל אולי כדאי שלא יהיה באותה הקומה.