בית אבות בחיפה בן יהודה

היא במחלקה של עצמאיים, הכל בסדר. אין לי משהו מיוחד להגיד. היא נראית מטופלת. אין לה חברה שם. אני חושבת שחלק בגללה זו בחירה שלה וחלק ענייני שפה רוב הגדול של השוהים שם מאלו שיכולים לתקשר הם דוברי רוסית. עם הצוות היא מתקשרת מצויין, גם עם הצוות דובר הערבית שדובר עברית. היא משתתפת בחוג ציור, הולכת לפיזיותרפיה. בגלל שזה בית אבות ולא דיור מוגן פחות אנשים שמתאימים לה חברתית נמצאים שם. היא יושבת בחוץ קוראת.
ירדה יפה במשקל – אוכלת מסודר.

בפעילויות משתפת שעמוס לה. יש הרבה דיירים. מאוד מרוצים, לאחותה טוב וגם לה.

לא ביקרנו אותה הרבה, בגלל הקורונה. לא ניתן להיכנס.-מדברים הרבה בטלפון. גם מעדכנים אותנו לגבי מצבה. לדבריה האוכל טעים, אבל אפשר לגוון את המאכלים, לדבריה מקבלים אותו הדבר.

אני לא באה לבקר, קרובת המשפחה לא מגיבה. בית האבות בסדר הייתי שמחה לנידוב מידע אני לא שומעת מהם חוץ מתוצאות בדיקות דם. לא מקבלים שום עדכון אלא אם מתקשרים שזה תקין בזמן רגיל אבל לא בזמן הקורונה.

מגלים גמישות, יש עובדות מאד מסורות, העו"ס מאד בסדר ובאה לקראתנו, אם קורה משהו מיידעים מיד. הכל בסדר. אין טענות.

אני שמחה שהכל הולך מצוין. אין תלונות והכל הולך מצוין. הם קרובים לדיירים שאין תלונות. מסודר. כמו שצריך. זה בית אבות שאני שמחה שיש מנהלת מצויינת.

ביקשתי לבקר והייתה גמישות כלפי. המטפלים עם מסכות אבל לא תמיד עם כפפות. ביקורים לא ארוכים מידי כדי להמשיך במסגרת, בפעמים שאני ראיתי הם מקפידים על זה ואין לי על כך שום תלונה. בית אבות זה מתכון למדגרה ואם אנשים יותר מקפידים על היגיינה אז אולי יצא דבר טוב בהקשר הזה גם בתוך החדרים.

אני שבעת רצון בבית אבות בן יהודה פועלים בזהירות. לא כיף לי לחכות ושבודקים אותי מצד שני אני מבינה. הצוות שאני ראיתי הם מאד משתדלים ללכת לקראת הדיירים. יש עניינים שאם הדייר חולה או אסור לו לאכול משהו הם צריכים להיות איתו קשוחים ואני רואה שהם מנסים להיות הוגנים ואני מאד שבעת רצון, מעריכה את ההשתדלות.

הכל בסדר